כשהילד צועק, מתפרץ, מסרב לשתף פעולה או חוזר שוב ושוב על התנהגות שמכעיסה אותנו, קל מאוד לחשוב שהוא עושה לנו דווקא.אבל התנהגות אינה מתרחשת סתם. לכל התנהגות יש סיבה, ולעיתים היא הדרך של הילד לבטא צורך, קושי או מסר שהוא עדיין אינו יודע להביע במילים.ילד עשוי להתפרץ כדי להימנע ממשימה שקשה לו, לבכות כדי לקבל תשומת לב, לסרב לשתף פעולה כשהוא מרגיש מוצף או לחזור על התנהגות מסוימת משום שבעבר היא עזרה לו להשיג את מה שרצה.כאשר אנחנו מתמקדים רק בהתנהגות עצמה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מענישים, כועסים או מנסים לעצור אותה, מבלי להבין מה גורם לה להמשיך.אחת השאלות החשובות שהורים יכולים לשאול את עצמם היא: מה הילד שלי מנסה להשיג באמצעות ההתנהגות, או ממה הוא מנסה להימנע?הבנת הסיבה להתנהגות אינה אומרת שאנחנו מאפשרים לילד לעשות כל מה שהוא רוצה. להפך. היא מאפשרת לנו להגיב בצורה מדויקת יותר, להציב גבולות ברורים ובמקביל ללמד את הילד דרכים מתאימות יותר לבקש עזרה, להתמודד עם תסכול, לבטא צורך ולפתור בעיות.שינוי אמיתי מתחיל כאשר אנחנו מפסיקים לשאול רק "איך גורמים להתנהגות להיפסק?" ומתחילים לשאול גם "מה הילד צריך ללמוד במקום ההתנהגות הזו?"כאשר ההורים לומדים להבין את ההתנהגות, לזהות את הגורמים המשפיעים עליה ולפעול באופן עקבי, ניתן ליצור שינוי משמעותי שמחזק גם את הילד וגם את מערכת היחסים במשפחה.
